מה נחשב לשון הרע? מההגדרה בחוק ועד לתביעה בבית המשפט

החוק הישראלי מעניק הגנה רחבה על שמו הטוב של כל אדם ושל כל תאגיד, ומגדיר במדויק אילו פרסומים נחשבים פוגעניים ועלולים להוביל לתביעה. ההגדרה כוללת מגוון רחב של מצבים – מפרסום בכתב או בעל פה, דרך הודעות ברשתות חברתיות, ועד לסרטונים, תמונות ושיתופים של תוכן אחרים. לצד ההגדרה, החוק מכיר גם בהגנות שעומדות למפרסם במצבים מסוימים, כמו פרסום אמת בעלת עניין ציבורי או הבעת דעה בתום לב. אז כדי שתדעו בדיוק מה מותר, מה אסור ומתי כדאי לפעול, ריכזנו עבורכם את כל המידע החשוב לגבי מה נחשב לשון הרע.

מה נחשב לשון הרע לפי החוק הישראלי?

סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע

סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, מגדיר אילו פרסומים נחשבים לשון הרע. לפי החוק, לשון הרע היא פרסום שעלול להשפיל אדם בעיני הבריות, לעשות אותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג, לבזות אותו בשל מעשים או תכונות שמיוחסים לו, או לפגוע בו במשרתו, בעסקו או במקצועו. החוק מוסיף שגם פרסום שמבזה אדם בשל גזעו, דתו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו נחשב לשון הרע. לא רק זאת, חשוב לדעת שהחוק חל על אנשים פרטיים ועל תאגידים.

איך בית המשפט בודק אם מדובר בלשון הרע?

בית המשפט בוחן את הפרסום לפי ארבעה קריטריונים מרכזיים: האם הפרסום עלול להשפיל, האם הוא עלול לגרום לשנאה או לבוז, האם הוא פוגע בפרנסה או במוניטין, והאם הוא מבזה על רקע זהות אישית כמו דת או מין. חשוב לדעת שהנפגעים אינם נדרשים להוכיח שנגרם להם נזק בפועל, ומספיק שלפרסום היה פוטנציאל לגרום נזק כדי שייחשב לשון הרע.

מבחן האדם הסביר

בית המשפט לא בוחן איך הנפגעים עצמם הרגישו, ולא מה הייתה כוונת המפרסם – אלא איך אדם סביר מן השורה היה מפרש את הפרסום. זהו מבחן אובייקטיבי לחלוטין, שמבוסס על סטנדרט חיצוני ואחיד. בית המשפט בוחן גם את ההקשר שבו נאמרו הדברים – למשל, קללה שנאמרה במגרש כדורגל לא תקבל את אותו משקל כמו אותה קללה בכתבה עיתונאית. מעבר לכך, גם פרסום אמיתי עשוי להיחשב לשון הרע, ושאלת האמת נכנסת לתמונה רק בשלב מאוחר יותר – כשבוחנים את ההגנות שעומדות למפרסם. במילים אחרות, פרסום אמת שכל מטרתו חדירה לפרטיות, ללא תועלת לציבור, עדיין עלול להוביל לתביעה.

סוגי פרסומים שנחשבים לשון הרע

פרסום בכתב, בעל פה, בתמונה או בסרטון

לשון הרע יכולה להתפרסם בכל אמצעי שהוא – שיחה, מכתב, כתבה, סרטון, ציור, גרפיטי, דוא"ל, פודקאסט ועוד. התנאי הוא שהדברים יגיעו לאדם אחד לפחות מלבד הנפגעים עצמם. אך כשמדובר בפרסום בכתב, החוק מקל עוד יותר – מספיק שהכתב היה עשוי, בנסיבות הרגילות, להגיע לאדם נוסף, גם אם בפועל לא הגיע.

לשון הרע ברשתות החברתיות

ברשתות החברתיות, כשכל אחד יכול ברגע להעלות פוסט, לשלוח הודעה או לשתף תוכן – קל מאוד לחצות את הגבול מבלי לשים לב. הפעולות השונות ברשת מקבלות התייחסות שונה בחוק: שיתוף של פוסט פוגעני נחשב לפרסום לכל דבר ועניין, בדיוק כמו כתיבת הפוסט עצמו, ואילו לייק בלבד אינו נחשב לפרסום. גם הזירה שבה מתרחש הפרסום משנה את התמונה – הודעה בקבוצת וואטסאפ פרטית, למשל, עשויה להיחשב לשון הרע כל עוד היא הגיעה ליותר מאדם אחד מלבד הנפגעים.

ביקורת שלילית וקללות

לא כל אמירה שלילית נחשבת ללשון הרע. כלומר, החוק מבחין בין הבעת דעה לקביעת עובדה, וזה הבדל משמעותי. לדוגמה, ביקורת לגיטימית על עסק, יצירה או פעולה של אדם בתפקיד ציבורי עשויה ליהנות מהגנה, כל עוד היא מנוסחת כדעה ולא כעובדה. גם קללה גסה לבדה, ללא תוכן עובדתי שפוגע בשם הטוב, לא תמיד תיחשב לשון הרע לפי מבחן האדם הסביר.

אילו הגנות עומדות למי שפרסם לשון הרע?

הגנת "אמת דיברתי"

סעיף 14 לחוק קובע שמי שפרסם תוכן אמיתי שיש בו עניין ציבורי יכול להיות מוגן מפני תביעה, וחשוב להדגיש ששני התנאים חייבים להתקיים יחד – גם אמת וגם עניין לציבור. כלומר, פרסום אמיתי שאין בו תועלת לציבור לא יזכה בהגנה, בדיוק כמו פרסום שלכאורה משרת את הציבור אבל מתבסס על מידע שקרי. עם זאת, מי שהוכיח שהפרסום אמיתי בעיקרו לא יאבד את ההגנה בגלל פרט לוואי קל ערך שלא הוכח, מכיוון שהחוק מתמקד בליבת הפרסום ולא בפרטים שוליים.

הגנת תום הלב

סעיף 15 לחוק מפרט מצבים שבהם מפרסמים יכולים לטעון שפעלו בתום לב – למשל, כשהפרסום נעשה מתוך חובה חוקית, מוסרית או חברתית, כשהוא נועד להגן על אינטרס אישי לגיטימי, או כשמדובר בביקורת על יצירה שפורסמה לציבור. הגנות אלו נועדו לאזן בין חופש הביטוי, שנחשב לערך מרכזי בשיח הציבורי בישראל, להגנה על כבוד האדם ושמו הטוב. עם זאת, ההגנה נשללת אם המפרסמים לא האמינו באמיתות הפרסום, לא טרחו לבדוק את הדברים, או התכוונו לפגוע מעבר לנדרש. מכיוון שמדובר בשיקולים מורכבים שמשתנים מתיק לתיק, כדאי להתייעץ עם עורך דין לשון הרע שיוכל לבחון את הנסיבות הספציפיות ולהעריך אם ההגנות שבחוק רלוונטיות במקרה שלכם.

פרסומים מותרים לחלוטין לפי החוק

סעיף 13 לחוק קובע רשימה של פרסומים שלא ניתן לתבוע בגינם כלל. אלה כוללים דברים שנאמרו במסגרת דיון משפטי, פרסומים של חברי כנסת במילוי תפקידם, ופרסומים של גורמים ממשלתיים שפעלו במסגרת סמכותם. פרסומים אלה מוגנים באופן מוחלט, ללא צורך להוכיח אמת או תום לב.

ההשלכות המשפטיות של פרסום לשון הרע

תביעה אזרחית

נפגעים מלשון הרע רשאים להגיש תביעה אזרחית ולדרוש פיצוי כספי, גם בלי להוכיח שנגרם להם נזק בפועל. נכון להיום, הפיצוי שניתן לקבל ללא הוכחת נזק עומד על כ-76,000 ש"ח לכל פרסום, ואם הוכחה כוונה לפגוע – הסכום עולה לכ-152,000 ש"ח. מעבר לפיצוי הכספי, בית המשפט רשאי גם להורות על פרסום הכחשה, הסרת התוכן הפוגעני, והחרמת עותקים.

הליך פלילי

מעבר להליך האזרחי, פרסום לשון הרע הוא גם עבירה פלילית. ההבדל המרכזי הוא שבהליך פלילי צריך להוכיח שהמפרסמים התכוונו לפגוע, וזאת מעבר לכל ספק סביר. בנוסף, כדי שתתקיים עבירה פלילית, הפרסום צריך להגיע לשני אנשים לפחות מלבד הנפגעים – ולא רק לאדם אחד כמו בהליך האזרחי.

שאלות נפוצות

מתי פרסום נחשב לשון הרע?

פרסום נחשב לשון הרע כאשר הוא עלול להשפיל, לבזות, לפגוע בפרנסה או לגרום לשנאה כלפי אדם – והכול נבחן לפי מבחן האדם הסביר. לא צריך להוכיח שנגרם נזק בפועל, מספיק שהפרסום היה עלול לגרום לנזק.

האם קללות וגידופים נחשבים לשון הרע?

לא בהכרח. קללה גסה שלא כוללת תוכן עובדתי פוגעני – כמו ייחוס מעשים או תכונות שליליות לאדם – לרוב לא תיחשב לשון הרע. לעומת זאת, אם הקללה כוללת טענה עובדתית שפוגעת בשם הטוב, היא עשויה להיחשב.

האם שיתוף של פוסט פוגעני ברשת נחשב לשון הרע?

כן. מי שמשתפים פוסט פוגעני נחשבים כאילו פרסמו אותו בעצמם, ואפשר להגיש נגדם תביעה בדיוק כמו נגד מי שכתב את הפוסט המקורי.

האם לייק בפייסבוק נחשב לשון הרע?

לא. בית המשפט קבע שלייק בלבד אינו עולה כדי פרסום, ולכן הוא לא מהווה לשון הרע.

האם ביקורת על עסק יכולה להיחשב לשון הרע?

תלוי באופי הביקורת. ביקורת שמבוססת על ניסיון אישי אמיתי ומנוסחת כדעה עשויה ליהנות מהגנה. לעומת זאת, ייחוס עובדות שקריות לעסק – כמו טענה שהעסק מרמה לקוחות בלי שזה נכון – עלול להיחשב לשון הרע. ככל שהביקורת עוסקת בחוויה אישית ומנוסחת כדעה ולא כקביעת עובדה, כך גדלים הסיכויים שתיחשב לגיטימית.

האם אפשר לתבוע בגלל הודעה בקבוצת וואטסאפ?

כן. הודעה שנשלחה בקבוצת וואטסאפ ונחשפה לאנשים נוספים מלבד הנפגעים עומדת בתנאי הפרסום, ואם תוכנה עולה כדי לשון הרע – ניתן להגיש בגינה תביעה.

תוך כמה זמן צריך להגיש תביעת לשון הרע?

תביעה אזרחית בגין לשון הרע מתיישנת לאחר 7 שנים מיום הפרסום. לכן, מי שנפגעו מפרסום צריכים לפעול בתוך פרק זמן זה כדי לשמור על זכותם לתבוע.

האם אפשר לתבוע גם על פרסום אמיתי?

כן. פרסום שהוא אמת עדיין עשוי להיחשב לשון הרע. האמת נבחנת רק בשלב ההגנות – ורק אם המפרסמים מוכיחים שהפרסום היה אמיתי וגם שיש בו עניין ציבורי, הם יוכלו ליהנות מהגנת "אמת דיברתי".

מה לעשות אם פורסמה לשון הרע נגדכם?

הצעד הראשון הוא לתעד את הפרסום. לאחר מכן, ניתן לפנות לעורך דין ולדרוש הסרה של התוכן הפוגעני. אם הנזק משמעותי, אפשר להגיש תביעה אזרחית לפיצוי כספי, או לפנות להליך פלילי.

האם אפשר לתבוע גם מפרסמים אנונימיים?

לסיכום