מריבות בין אחים הם חלק בלתי נפרד מההתפתחות ומהגדילה במשפחה. עם זאת, לפעמים המצב יכול להסלים לכדי אלימות פיזית או מילולית, מה שמצריך את התערבות ההורים. במאמר זה נסקור את הדרכים הנכונות להתמודדות עם מצבים אלו, תוך הימנעות מטעויות נפוצות של הורים.
טעויות נפוצות של הורים במריבות בין אחים
הורים רבים נוטים להגיב באופן אימפולסיבי כאשר הם עדים למריבה או לאלימות בין ילדיהם. התגובות המיידיות הן בדרך כלל צעקות, נזיפות או אף הענשה של שני הצדדים מבלי להתחקות אחר שורש הבעיה. התנהגויות אלו עלולות דווקא להחריף את המצב ולגרום לילדים לחוש חוסר אמון או טינה.
טעות נפוצה נוספת היא נטייה לקחת צד של אחד הילדים, לרוב הצעיר יותר או החלש יותר פיזית. גישה זו יוצרת תחושת אפליה ועלולה לעודד דפוסי התנהגות שליליים בעתיד. חשוב לזכור שבמרבית המקרים, לכל ילד יש חלק ותרומה למצב שנוצר, גם אם לא שווה.
למה מריבות בין אחים הם טבעיים ונורמליים?
כל אח או אחות מביאים לחיי המשפחה את הטמפרמנט, הצרכים והרצונות הייחודיים להם. טבעי ששוני זה יוביל לעיתים למחלוקות או חיכוכים. כמו כן, האחים נמצאים זה בחברת זה שעות רבות ביום, מה שמגביר את הסיכוי לקונפליקטים. מריבות על צעצועים, תחומי אחריות, זמן מול ההורים וכדומה הן חלק בלתי נמנע מההתפתחות עבור רוב הילדים.
חלק מהמריבות הן הזדמנות עבור האחים להתנסות בפתרון סכסוכים ובניהול מו"מ כבר בגיל צעיר. מחלוקות בונות ומלמדות אותם להיות אמפתיים, לפתח יכולות פשרה, להתחשב ברצונות של הזולת ולווסת רגשות. כישורים אלו יסייעו להם רבות בהמשך חייהם.
טיפים לתגובה נכונה של ההורים כשילדים רבים או מכים
כאשר פורצת מריבה בין ילדים חשוב שההורים ינהגו ברוגע וישמרו על קור רוח. לפני הכל, יש להתערב ולהפסיק כל אלימות פיזית באופן מיידי. אם הילדים אינם מפסיקים להכות, יש להפריד ביניהם לחדרים נפרדים עד להירגעות הרוחות. רק לאחר שכולם נרגעו, כדאי לשבת ולנהל שיחה עם כל ילד בנפרד.
בשיחה זאת חשוב לתת לכל צד להשמיע את טענותיו ותחושותיו, תוך הצבת גבולות ברורים להתנהגות ואלימות. במקום להאשים או להעניש, יעיל יותר לשאול שאלות כגון – מה קרה? איך אתם חושבים שניתן היה לפתור זאת אחרת? האם יש לכם רעיונות איך למנוע מצב כזה בעתיד? שיח מסוג זה מכוון את הילדים לרפלקציה אישית, פיתוח חשיבה וקבלת אחריות, במקום להגביר תחושות תסכול וכעס.
השלכות של התערבות לקויה במריבות בין אחים
כאשר הורים נמנעים מלטפל כראוי בקונפליקטים בין ילדיהם, הדבר עלול להוביל להשלכות שליליות ארוכות טווח. ראשית, הילדים עשויים לפתח דפוסי תקשורת ופתרון בעיות לקויים, אשר ילוו אותם גם מחוץ למשפחה – בגן, בית הספר ובקשרים עתידיים. שנית, הימנעות מהתערבות יכולה להעצים רגשות שליליים כמו טינה, קנאה ותחרותיות הרסנית בין האחים.
מנגד, התערבות אגרסיבית מדי, הכוללת צעקות, השפלה או הענשה, פוגעת באמון של הילדים בהורים ומערערת את תחושת הביטחון שלהם. ילדים החווים זאת באופן תדיר נוטים לפתח בעיות התנהגות ורגשיות, כמו גם קשיים בוויסות עצמי וניהול כעסים. לעיתים הם מפנימים מסר שאלימות היא דרך לגיטימית לפתרון סכסוכים.
חשיבות מודל לחיקוי חיובי מצד ההורים
ילדים לומדים יותר מהתנהגות מאשר ממילים. ההורים משמשים מודל עבורם להתנהלות רגשית וחברתית. לכן, חשוב שההורים עצמם יקפידו על דפוסי תקשורת מכבדים ופתרון סכסוכים בוגר בחיי היומיום. כאשר ילד רואה את אביו או אמו מתמודדים בצורה בונה עם מצבי לחץ ומחלוקות, הוא לומד דרכי התמודדות ראויות אשר ישמשו אותו גם בקשר עם אחיו ועם סביבתו.
יתרה מכך, על ההורים להימנע משימוש בשפה פוגענית, אלימה או מזלזלת, גם במריבות בינם לבין עצמם. ילדים סופגים גם מסרים סמויים, ומודל הורי שלילי עשוי לחלחל ולהשפיע על התנהגותם שלא במודע.
חינוך לפתרון סכסוכים בדרכי שלום
מעבר להתערבות ההורים בזמן אמת של מריבה או אלימות בין האחים, חשוב לחנך את הילדים לכישורי פתרון סכסוכים כערך מנחה בחיים. ניתן לעשות זאת דרך שיחות, משחקי תפקידים, סיפורים ודוגמה אישית. המטרה היא להקנות להם "ארגז כלים" רגשי וחברתי שיסייע בידם להתמודד עם מצבי קונפליקט באופן עצמאי ובונה.
כמה עקרונות מרכזיים בחינוך זה הם: לימוד הילדים לזהות ולבטא רגשות, אימון בהקשבה פעילה לזולת, עידוד לחשיבה יצירתית על פתרונות, הדגשת חשיבות הפשרה והתפשרות במצבים מסוימים ותרגול התנצלות כיכולת חברתית חיובית. כל אלו יסייעו לילדים ליישב מחלוקות עם אחיהם בצורה בוגרת ועצמאית יותר, תוך הישענות על ההורים כעוגן תמיכה במקרה הצורך.
מתי וכיצד כדאי לפנות לעזרה מקצועית?
במרבית המקרים, מריבות ומתחים בין אחים הם חלק טבעי מההתפתחות המשפחתית ואינם מצריכים טיפול מקצועי. יחד עם זאת, במצבים מסוימים עשויה להתעורר המלצה להתערבות חיצונית. למשל, כאשר קיימת הסלמה משמעותית באלימות הפיזית או המילולית, כשהקונפליקטים מתרחשים בתדירות גבוהה מאוד ופוגעים באיכות החיים של בני המשפחה, או כאשר נראה שהילדים מתקשים לרכוש כישורים חברתיים בסיסיים.
במקרים אלו, מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע מתחום בריאות הנפש – פסיכולוג, יועץ חינוכי או עובד סוציאלי. כיום ישנן גם אפשרויות של הדרכת הורים אונליין, המציעות פתרון נגיש ונוח להורים שמתקשים להגיע למפגשים פרונטליים. אנשי המקצוע יוכלו להעריך את המצב לעומקו, לזהות גורמים סמויים שעשויים להזין את הקונפליקטים ולהציע דרכי פעולה מותאמות למשפחה. במקרים מסוימים, טיפול משפחתי או אימון הורי עשויים להועיל רבות בשיפור היחסים והתקשורת הבין-אישית.
לסיכום
מריבות בין אחים הם מורכבים ורב-ממדים, ומחייבים גישה הורית רגישה ועקבית. בכוחנו כהורים למנף אותם לטובת בניית אישיות חזקה, יציבה וחברותית אצל ילדינו. בין אם נסתייע בכוחות עצמנו ובין אם נפנה לעזרה חיצונית – חשוב שנפעל מתוך אמונה בילדינו וביכולתם לצמוח מתוך האתגרים שעל הדרך.
המידע באתר הוא לא חוות דעת רפואית או המלצה רפואית מכל סוג שהוא, כדי לקבל את הטיפול המדויק לצורך הטיפול בבעיה יש לפנות לרופא ו/או למומחה בלבד.
